קסטור, שנוצר לפני ובמהלך המלחמה, מתכתב עם המציאות. עם תחילת המלחמה ומצב החירום בישראל, עזבו רקדני הלהקה הזרים, המתגוררים בחו"ל, ונסעו לביתם. חסרונו של הסטודיו, עבור כל אחד מהם, הורגש בעוצמה והם שבו תוך שבועות בודדים אל הסטודיו והמשיכו לעבוד וליצור את המופע החדש שיעלה בחודש הבא. גם בקסטור, משאיר פולק את זכות הפרשנות ליצירה, להקשרי המופע ולמשמעויות השם האפשריות, בידי הצופים.
השם קסטור שאוב מתוך המיתולוגיה היוונית. קסטור ואחיו פולוקס נולדו כתאומים משני אבות שונים, למלכת ספרטה לדה. התאומים, אף על פי שנולדו באותה עת, היו שונים זה מזה. בעוד קסטור היה בן תמותה, פולוקס בנו של זאוס היה בן אלמוות. השוני הגדול בין השניים התבטא ביריבות ותחרותיות גדולה, אך מתחים אלה לא העיבו על אהבתם ונאמנותם, והם היוו סמל לאחווה וקשר בלתי ניתן לשבירה, גם אל מול פני המוות.
קסטור טומן בחובו אפשרות להתבוננות ופרשנות נוספת של הצופה: זהו שמו הלטיני של הבונה שנחשב לאחת החיות החכמות שקיימות והוא גם הבנאי המוכשר ביותר בטבע (ולא בני האדם כפי שניתן לחשוב). שיניו החזקות, המכילות ריכוז גבוה של ברזל, משמשות אותו ככלי רב עוצמה לכרסום גזעי עצים, איסוף בוץ וצמחים מתחתית הנהר ובניית סכרים איתנים.
אצל הבונה המרכיב החברתי הוא מכריע. קבוצת הבונים מורכבת מאב ואם, וצאצאים.
ללא עבודה משותפת ותיאום הדוק בין חברי הקבוצה, הסכרים שיבנו יהיו רעועים ולא יעמדו בפני זרמי המים החזקים.
הבונים הם יצורים חברתיים החיים במושבות, בהן מספר גדול של משפחות, וכל משפחה חיה בבית משלה העשוי ממוטות ומענפים. במושבה שוררת היררכיה חברתית, והבונים משתפים פעולה ביניהם באיסוף מזון, טיפול בגורים ובניית הסכרים.וכתמיד, זכות הבחירה לפרשנות, להקשרים ומשמעות השם של היצירה קסטור היא בידי הצופה ולשיקולו.
אבשלום פולק: "קסטור נולד בצל המלחמה. אני מודע לכך שאני יודע להסתדר ולהתמודד עם מצבים מיוחדים, ועם קטסטרופות. מה שאני יוצר מגלם בתוכו התייחסות למצב. גם בקסטור. הפרשנויות על רקע התקופה יושפעו גם אם לא תוכנן כך. לצד ההתבוננות שלי ישנן גם האמירה והפרשנות של הלהקה, שמחציתה רקדנים ישראליים, בני קיבוצים ומושבים ומחציתה רקדנים מארה"ב, הולנד וקוריאה."צביקה פישזון, חבר הלהקה מאז שנת 2000: "הסטודיו הוא מקום שמאפשר יותר מהישרדות. זהו המקום בו אנחנו שפויים: פה נמצאים השמחה והייאוש. פה אנחנו בני אדם".
פרטים מלאים על המופע:
הופעות בכורה: אפריל 10, 15, 18 – מוזיאון תל אביב אולם רקאנטי
כוריאוגרפיה, עיצוב חלל, פס קול ותאורה: אבשלום פולק
ניהול חזרות ושותפים ליצירה: מיכל אלמוגי שלמון, ג'וזף איטקן
רקדנים ושותפים ליצירה: צבי פישזון, מץ ואן רוסום, רבקה לאופר, דורון לבנון , אורן רביב, פטריק דה האן, שירה ארבל , יונג’ין קים
תלבושות וסטיילינג: שי לי נסים
מעצב: דורון אשכנזי
אודות תיאטרון מחול אבשלום פולק
בשנת 1993 החל אבשלום פולק את דרכו בעולם המחול, ויצר קומבינציה יוצאת דופן ומלאת קסם, של עולם שלם של תיאטרון-מחול ייחודי ובעל טביעת אצבע מובהקת. הלהקה הרחיבה את גבולות הז'אנר והשיח המחולי בישראל וזכתה להכרה עולמית, פרסים ושיתופי פעולה בינלאומיים, בחלקם ראשונים מסוגם עבור יוצרים ישראליים, לצד שורה ארוכה של יצירות שהוזמנו והוצגו על הבמות המרכזיות והפסטיבלים המובילים בעולם.
לאורך השנים, הוזמנה הלהקה לייצג את ישראל במרכזים תרבותיים מובילים ברחבי העולם. ופולק הוזמן במקביל גם ליצור במיוחד עבור להקות מחול, בתי אופרה ומוסדות תרבות בעלי שם ברחבי העולם.