אביב לבנת | "צורה מעורטלת ונדהמת הנפתחת לקבלתו של תוכן נעלם" | המעבדה | פתיחה 20.2.2025 בשעה 19:30
אוצרת: מירב רהט
נעילה: 15.3.2024 בשעה 15:00
אביב לבנת, א-9 S, המעבדה
אביב לבנת - צייר, גיטריסט ג'אז וחוקר בתחומי הפילוסופיה של האמנויות - מניח במרחב המעבדה מצע לחזון חברתי בו הוא משלב יצירה, מחקר ולימוד. בתערוכה "צורה מעורטלת ונדהמת הנפתחת לקבלתו של תוכן נעלם" (ציטוט מתוך הספר "בית המרפא בסימן שעון החול" של ברונו שולץ) הוא מחבר בין היסטוריות אישיות לבין היסטוריות והווה של המקום הישראלי; יוצר אסמבלאז' דמויות ופעולות מתוך חיפוש אחרי הרחבה צורנית-רעיונית של מושגי שכול וזיכרון.
באמצעות מוטיבים חזותיים-חומריים שהוא מציב כאלמנטים מארגנים התוחמים מרחב זמן, הוא מנכיח אירועים מכוננים בסיפור החיים המשפחתי-פרטי שלו ובו זמנית של אומה שלמה. מתוכם ובאמצעותם הוא מניע דיאלוגים ורבי שיח סביב ולתוך סוגיות של שכול וזיכרון, פועל ומפעיל מגוון מבטים רחב כנתיב לבריאה מחודשת של תנועת חיים.
אביב לבנת, א - 5 S, המעבדה
התערוכה בנויה כגוף תוכן מתפתח המבוסס על דיאלוג ושיתוף של לבנת עם יוצרים, הוגים, סטודנטים וקהל רחב, והיא ממזגת זמנים, מקומות ודמויות. סיפוריו של ברונו שולץ - סופר ואמן יהודי-פולני שנרצח בשואה - מתערבבים בסיפורו האישי-משפחתי של לבנת; יצירי דמיון מתערבבים עם יוצרים חיים; שעון החול נע בין שנות ה-30 של המאה העשרים וקובץ הסיפורים של שולץ ("בית המרפא בסימן שעון החול", 1936), ל'שעון החול' שהיה שֵׁם הקוד הצבאי לגדר שנפרצה בעוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023; וחלל המעבדה הופך 'סָנָטוֹרְיוּם' בו יצירה מְשַׁתֶּפֶת ומְשֻׁתֶּפֶת מהווה נקודת מוצא לתהליכי החלמה.
נדבכי היסוד בתערוכה הם סדרת עבודות המבוססות על רישום חופשי של האות 'א' על גבי מגוון רחב של סוגי מצע, ומיצב המבוסס על גלילי נחושת. אלה מנכיחים בחלל המעבדה שתי דמויות מפתח מובילות בסיפור חייו של לבנת: אבא - ארנון לבנת, טייס פוגה שנהרג במלחמת ששת הימים, שגופתו לא הוחזרה מעולם; וסבא - אריה מֶרְזֶר, שורד השואה היחיד שנותר מבין קבוצת אמני נחושת יהודיים מודרניים בפולין, שבעבודות הנחושת שיצר לאורך השנים הנכיח רבות את התרבות היהודית והחיים של לפני המלחמה.
אביב לבנת, א-20 S, המעבדה
הכניסה למעבדה ולעולמות שמניע לבנת בין קירותיה עוברת בין יריעת נחושת תלויה ועבודת 'א' גדולה. מתכת מוליכה בצבעי אדום-כתום ועליה סימני זמן בשכבות פטינה ירקרקה, ששרדה את המלחמה והגיעה מהסטודיו של מרזר בפולין של לפני המלחמה, והופכת נקודת התחלה של מסע רעיוני-צורני; ו-'א' אחת מתוך עשרות רבות של עבודות המבוססות על מהלך אינטואיטיבי-מדיטטיבי של רישום האות הראשונה (בעברית).
זהו ציור אחד מתוך סדרה בה לבנת חוזר ורושם את התו בו מתחילות המילים אבא, אמא, אני אביב, כמו גם אדם ואלוהים, במבנה דמוי כרומוזום. אלמנט שנוכח כהצהרה על ה-DNA השכול על גבי מצעים משתנים, ובו זמנית ייצוג גשמי-רוחני בקווים המחברים בין שמיים וארץ, באמצעותו הוא מזמין שוב ושוב קריאה מחודשת מ-'א' כחלק מחיפוש אחרי נתיבי תיקון למה שהתפרק.
בדיאלוג בין האישי לבין המקומי-אוניברסאלי לבנת רותם דמויות מתוך סיפוריו של ברונו שולץ , פותח מרחב זמן שנע בין תרבות יהודית של לפני מלחמת העולם השניה והשואה, להוויה ישראלית עכשווית. פורם ומחבר מחדש נדבכי עבר ליסודות של עתיד, כאשר השכול מהווה ערוץ של תנועה, והמעבדה משמשת בית מרפא בו מתרחשים אירועי אמנות ולימוד מלאי חיים ברוחו של ברונו שולץ.
מונע מטראומות פרטיות ולאומיות, לבנת מחבר בין 'שעוני חול' מזמנים שונים, מאגד תחנות דרך בחייו ובחיי שותפיו למהלך האמנותי לכדי מכלול של דיאלוגים ופעולות יצירה. במהלך התערוכה מותיר כל מי ששותף למפגשים עם לבנת סימן מנציח כלשהו על גבי הקיר הדרומי במעבדה. זיכרונות שהולכים ומצטברים לכדי תמונת זמן ומקום. בו זמנית רשימת המפגשים והפעולות כולן - תָּכְנִיָּה בסימן שעון החול, המהווה אובייקט בפני עצמה - מנכיחה את מהלכי השיתוף הרב תחומיים רב דוריים ואת שכבות התוכן המַבְנות את התערוכה, כפרטיטורה עליה הוא מנצח, במרחב בו הוא מניע אפשרויות להחלמה ולהתחלה של עתידים אחרים.
המעבדה, הרצל 119, תל אביב
שעות פתיחה: שישי שבת בין 11:00-14:00
לביקור מתואם מראש שלא בשעות הפתיחה, נא לפנות ל:
שרון תובל: 050-7412325