"יש לי שד בחדר" | תערוכה קבוצתית | גלריה זוזו | פתיחה יום שישי 4.4.25 בין השעות 10:00-14:00

אוצרת: רותם ריטוב

מציגים: מרים גמבורד, אוהד לוי, סימה לוין, דבורה מורג, אסי משולם, עאישהקאדרי, אבינעם שטרנהיים ומנחם גולדנברג, יגאל תומרקין

שיח גלריה: שבת 5.4.2025, בשעה 12:00

נעילה: שבת, 7.6.2025 בשעות 10:00-14:00

מרים גמבורד, הולדת לילית, 2018, טכניקה מעורבת  

צילום: אבי אמסאלם

יצוריםדמוניים,כמושדים, ישויות על־טבעיות, בני־כלאיים ודמויות מיתולוגיות או מיסטיות הם חלק אימננטיממערכות דתיות ותרבותיות. גם אתאיסט גמור יזעק בעת שבר: "לכל השדים והרוחות!"

התגלגלותםשל השדים מישויות מיתולוגיות ודתיות למטפורות פסיכולוגיות ותרבותיות, רומזת על קיומםמשחר האנושות ועל השתנותם המתמדת. אלו הם בני האלמוות של התת־מודע.השאלההיא לא האם הם קיימים, אלא כיצד אפשר להתמודד עימם.

הופעתם של ייצוגי האופל הללו בעבודות אמנות עכשוויות היא מעבר לציטוט. היא מאפשרת לשכתב ולהתאים את המרחבים העל־טבעיים והתהומות התת־הכרתיים, לעדכן את השפה האוניברסלית של הלכי רוח אקטואליים.

יגאל תומרקין לילית (יהוה), שנות ה 60, טכניקה מעורבת על נייר חום  

צילום:  ודים לידין

מרים גמבורד 

העיסוקב"אסור"הוא תמה מרכזית ביצירתה של מרים גמבורד. ביכולת הבעה עוצמתית ושליטה במסורותהרישום הקלאסי היא מתדיינת עם מוסכמות ותפיסות מסורתיות, הלכתיות ומיתיות על מהותם של הדמיוןושל האמנות כמרחבים המאפשרים חופש לגעת בנושאי טאבו. שם, מתערבבים המיתי והמיסטי, הפיזיוהמטאפיזי, הפסיכולוגי, התת־ מודע, הגלוי והנסתר.

עאישה קאדרי, ללא שם, 2025, טכניקה מעורבת

אוהד לוי

עבודותיו של אוהד לוי הן מרחב של חקירה חומרית ורעיונית על סדר ופריעתו, קדושה וחילולה. הגריד, סמל הסדר והשליטה, מתפרק בעבודה "ככל האדם" למרחבים מופשטים של כתם וכאוס. תהליך הפירוק כלל פעולות אלימות החורגות מגבולות הציור המקובל. הבד נקרע ונחתך, והשכבות הפרומות הרבות שנצבעו משני צידיהן חושפות את עומקו של האובייקט הציורי החדש. העבודה מהדהדת את הצלב, אך לא כייצוג שלישוע הפצוע, אלא כהתרסה נגד קדושה בכלל וקדושת הציור בפרט. לוי חותר תחת מוסכמות הציור השטוח והמלבני ומבקש להפוך אותו לאובייקט חווייתי, כמעט פולחני. האלימות המוטמעת בו מלווה בתחושת טקסיות, אלו מחדדות את היות יצירת האמנות מוקד של התבוננות.

סימה לוין

סימה לוין קושרת בעבודותיה את מופעי הטבע בסביבת מגוריה לתחושות עמוקות של שייכות וזרות. היא שואבת השראה מאגדות ומסורות עממיות, ויוצרת דימויים הנטועים בשכבה הקמאית של הנפש. ברישומים גדולי־ממדים היא מתארת נאמנה את נופי עמק יזרעאל, אך מגלה בסבך הצמחייה עולמות חבויים: חרקים מאיימים, פסולת מוסתרת וסמלי מוות כמו נחשים, שלדים וגולגולות.

דבורה מורג 

"התחלתי לפסל את הדמויות עם תחילת המחאות נגד המהפכה המשפטית. קיננה בי תחושה אפלה שימי הביניים חזרו: 'משכן לעורבים ושדים'. עלו בזיכרוני טקסטים ודימויים מימי הביניים, אלו הגדושים והמוגזמים בדת, אכזריות, דמיון, אינקוויזיציה וטקסים. לא רציתי יותר ליצור דברים יפים או 'נכונים'. הסדר הקיים נשבר, רציתי משהו אחר – הפוך, גרוטסקי, שולי. כבר לפני שנים, כשהשתתפתי בקורס על נזירות בימי הביניים באוניברסיטה, משכה אותי הדואליות שבין הארצי והגרוטסקי ובין הנשגב: התמרת התשוקה המינית בתשוקה לישוע. "אהבה" שגבלה לעיתים באכזריות והתאכזרות".

עאישה קאדרי 

עאישה קאדרי משלבת בציוריה טכניקות שונות ומשתמשת בצבעוניות עזה להבעת רעיונות אקספרסיביים וטעונים. היא חושפת ומבטאת את עולמה הפנימי ואת פרשנותה לעולם הבריאה וההתהוות בהשראתם של מיתולוגיות וזיכרונות ילדות. בציוריה מופיעים דימויים היברידיים ויצורים פנטסטיים בסצנות קסומות, אינטנסיביות וכאוטיות המתרחשות בחלל של יקום דמיוני. החיבורים ההיברידיים של הדימויים והסמלים כמו הגולגולת המופיעה בשתי העבודות, משדרים תחושות של חיים ומוות, יוצרים אווירה של דינמיות בלתי פוסקת. בציורים "הלידה" ו"ללא כותרת" נוגעת קאדרי בנרטיב הבריאה ובהתהוותו והשתנותו של יצור חדש המתחיל את מסעו בעולם. קאדרי מזמינה את הצופה לחוות את יצירתה באופן אישי ורגשי דרך הזיקה שהיא יוצרת בין הסצנות השונות בעבודותיה.

אסי משולם 

יצירותיו של אסי משולם עוסקות בשאלות של דת, פולחן ומיתוס ובביטוי שלהן בעולם של ימינו. בעוד שהדתות המונותאיסטיות יצרו הפרדה בין האדם לטבע (האדם נברא בצלם האל, והטבע נועד לשרת אותו), בבסיס התפיסה הפגאנית האדם הוא חלק אינטגרלי ממערכת אורגנית רחבה יותר. התפיסה ההטרוסופית שניסח משולם "מציעה גישה חדשה לדת ולפגאניזם כשיטה להתנסות במציאות מבעד לעדשה של השקפהמיתית ומטפורית ובלי להיות תלויה בישויות מילוליות וטרנסצנדנטליות כלשהן. אלים ואלות נתפסים באופןמטפורי כהתגלמות של יכולות אנושיות ולא־אנושיות שונות. המטרה של משולם בעבודותיו ובניסוח רעיונותיו היא לשנות כמה תפיסות יסוד לגבי מקומה של האנושות בעולם ולהיפטר מכמה אמונות מאוד מזיקות, פשטניות ונאיביות לגבי העולם ולגבי המציאות המטפיזית"

יגאל תומרקין (יליד גרמניה, 1933-2021)

החל מראשית פעילותו האמנותית בשנות ה־ 50 של המאה ה־ 20, דרך שינויים סגנוניים וחומריים בעבודתו, ליבת עשייתו של יגאל תומרקין הייתה תמיד התרסה על התנגשות הערכים התרבותיים שעיצבו את חייו: התרבות האירופית, מקורותיו היהודיים והיותו ישראלי. לאורך כל שנות עבודתו הביע תומרקין בחריפות ובעוצמה את מחאתו על מושגים כמו קורבן, אלימות והתפוררות קיומית תוך התייחסות למיתולוגיה היהודית והאוניברסלית. ביצירתו העשירה והרחבה הוא שילב סמלים פגאניים ופרימיטיביים, דמויות מיתולוגיות, מפלצתיוּת ודמוניוּת, מלאכים, שטנים וחיות קדמוניות באופן איקונוקלסטי, המערער על דימויים מסורתיים, מוסכמות מושרשות והשקפות מקובלות בשאיפה לשינוי יסודי". 

אבינעם שטרנהיים ומנחם גולנדברג – פסיכוסופיה – נפש החוכמה

קלפי הפסיכוסופיה שיצרו מנחם גולדנברג (פילוסוף) ואבינועם שטרנהיים (אמן) הם אובייקט שימושי מתחומי הפילוסופיה והאמנות. יצירתם היא מהלך חתרני, השואף לתת לאמנות ולפילוסופיה קיום במרחב היום־יומי. הצופים/קוראים הם שותפים פעילים בשיחה ובמשחק. 

המונח פסיכוסופיה מבטא מהלך מחשבתי הנע בין הפילוסופי, הנפשי והרוחני. זוהי הזמנה להיכנס לשדה האפשרויות שבו השאלה היא גם הדרך וגם הכלי. הפתיחה בקלפים מאפשרת את בחינת הגבולות שביןידיעה לאי־ידיעה, מרחב שבו הספק, הדמיון והאמונה מתקיימים בעת ובעונה אחת. חפיסת הקלפים הפסיכוסופית מבוססת על המבנה של קלפי טארוט ומורכבת ממערכת של 78 קלפים. כל קלף מתפקד הן כרעיון עצמאי של מושג והן כשייך לסדרה של רעיונות. הדיון על המושגים שבקלפים חושף את המשתתף לכוחה של השאלה לעומת כוחה של התשובה בקלפי טארוט .

גלריה זוזו
רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר
שעות ביקור בגלריה: שלישי 10:00-16:00, שישי 10:00-14:00, שבת 10:00-14:00
ניתן לתאם מראש הגעה אישית, טלפון: 054-4278951
אתר: https://www.zuzugallery.com

מצאתם טעות? כתבו לנו | במייל או בווטסאפ