מריק לכנר | יונתן הירשפלד | תערוכות יחיד | גלריה מאיה | פתיחה שישי, 18.4.25 בשעה 11:00
נעילה: שבת, 31.5.2025
שיח גלריה בתערוכה של מריק לכנר ייערך ביום שישי, 25/4 בשעה 12:00
מריק לכנר, שיט היטס דה פאן, 2023, טוש אקוורל על נייר, 30_21 סמ
מריק לכנר | שיט היטס דה פאן
אוצרת: נעמי בורנשטיין
שפה של תמרורים מאולתרים באזור אסון: בתערוכה חדשה, מציג הצייר מריק לכנר סדרת עבודות נייר שהן כרוניקה גולמית של הטראומה המתמשכת בעקבות השבר של השבעה באוקטובר, ולצדן – עבודות רקמה המבוססות על קריקטורות ממלחמת העולם השנייה.
מזה שלושה עשורים שהצייר מריק לכנר, עוסק בטראומה, בציורי שמן בשרניים, רוויים חומר וצבע, שנדמים כאילו נלקחו מחצר המשחקים של לוציפר. הפעם, לראשונה, לטראומה יש אחיזה ברורה בזמן ובמקום: השבר של השבעה באוקטובר, ומעגל האלימות ההולך ומתרחב, שבתוכו אנו נטועים כמו דחלילים שאיבדו את ייעודם.
שם התערוכה, שיט היטס דה פאן, בוטה במכוון, משקף את השפה המיידית, הגסה והישירה שבה אנו צורכים היום את המוות. במרכז התערוכה סדרת עבודות נייר של לכנר, שנוצרו ככרוניקה גולמית של הטראומה המתמשכת: העבודות, שנוצרו תוך כדי תנועה, בשפה של תמרורים מאולתרים באזור אסון, כמו אומרות: האימה כל הזמן כאן, עכשיו, רוחשת ומבעבעת תוך כדי הניסיון הנואל שלנו לאחוז בקרני היומיום. לצדן מוצגות שלוש עבודות רקמה יוצאות דופן, המבוססות על קריקטורות מתקופת מלחמת העולם השנייה.
במרכז אחת הרקמות נראים היטלר ומוסוליני מתקנים חייל־בובה מתפרק. לכנר רוקם את הקריקטורה ההיסטורית מחדש, מלביש אותה בשפה אקספרסיבית. בדומה לצוללן פחים, הוא גוזר, מדביק, ממחזר שאריות. בתחתית, הוא משלב חייזר שוכב, עד חוצני למחול האלימות האנושי, כמו אומר "ביקרתי ונקברתי, איש לא שם לב".
מריק לכנר, שיט היטס דה פאן, 2023, טוש אקוורל על נייר, 30_21 סמ
בעידן של פוסט־אמת, שבו היררכיות מסורתיות קורסות ודמויות עכשוויות נזרקות מיד לתפקידי גיבורים או נבלים, השימוש בקריקטורות מתקופת מלחמת העולם השנייה, מעורר שאלות נוקבות על מהותם של טוב ורע בהווה. החייל השבור, מתוקן שוב ושוב בידי שליטים אחוזי טרוף ומשוגר חזרה לשדה הקרב. צורת צלב הקרס – אחת מזרועותיו מתארכת לנהר של דם. תזכורת מוחשית לכך שהרוע אינו נעלם, אלא משנה צורה, ומאמץ לעצמו מסכות חדשות תחת אידאולוגיות עכשוויות.
מריק לכנר הוא צייר ואמן רב--תחומי. לכנר נולד ב־1967 בצ'רנוביץ, אוקראינה, ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1973. הוא הציג תערוכות יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות, במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, בגלריה גבעון לאמנות (תל אביב), בגלריה Feinkunst Krüger (המבורג, גרמניה) ובגלריה L’Space (ניו יורק), בין היתר. כמו כן השתתף בתערוכות קבוצתיות בניו יורק, בגרמניה, לטביה וישראל. בין הפרסים שזכה בהם: פרס מפעל הפיס לאמנות ותרבות וקרן האמנות העכשווית ע"ש לורן ומיטשל פרסר. לכנר מיוצג על־ידי גלריה גבעון בתל אביב ו־ L’Space Art Gallery בניו יורק.
יונתן הירשפלד, ימים לבנים, 2025, שמן על בד, 100_140 סמ
יונתן הירשפלד | ימים לבנים
אוצר: צוקי גרביאן
התערוכה ימים לבנים מציגה ציורים שנדמה כי הצבע נשאב מהם. יחד עם זאת, יש בהם רוך, עדנה וחמלה. הם צוירו תחת ערפל המלחמה, כשנדמה היה שהרוח הוצאה ממפרשי חיינו. במקרה של הירשפלד, הייתה זו גם השנה בה נולדה בתו הראשונה: וכך משקפים הציורים את היווצרות התא המשפחתי על רקע המלחמה.
יונתן הירשפלד, ללא כותרת, 2025, שמן עיפרון ועט כדורי על נייר, 25_30 סמ
יונתן הירשפלד יליד ירושלים, 1979, הוא צייר, אוצר וכותב. בוגר האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים (2004). בוגר התכנית הבינתחומית לאמנות בשיתוף מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של הרעיונות מאוניברסיטת תל אביב (2011). הציג במיטב המוזיאונים והגלריות בארץ.
