מערבולות | שרון אזגי | תערוכת יחיד | גלריה אלפרד | פתיחה 31.5.24 בשעה 11:00

אוצרות: עידית קופסקי ובר מוסן לוי
פתיחה: יום שישי, 31 במאי 2024, 11:00 
נעילה:  יום שבת, 29 ביוני 2024 
שיח גלריה: יום שבת, 22 ביוני 2024, 12:00 

 שרון אזגי, מתוך תהליך עבודה על הוידאו "בלונים", 2024, צילום: בוריס זלוטניקוב 

מערבולות, תערוכת יחיד של האמנית שרון אזגי, היא התערוכה החמישית בשנת התערוכות 2024-2025 תחת התמה בין השמשות: סוף - סף - מוסף. התערוכה, באוצרות של עידית קופסקי ובר מוסן לוי, תפתח ביום שישי ה-31 במאי. 

אזגי מציגה בה מיצב מורכב, הכולל וידאו והצבה במרחב, ביניהם מתקיימים יחסים קוליים וויזואליים.  

בעבודת הוידאו "בלונים" נראה מרחב חקלאי נטוש שבו ממוקמים 42 בלוני הליום לבנים, מחוברים לקרקע על ידי חוטים ומשקולות בטון. 
אנו שומעים קול של אישה שרה "The Show Must Go On". 

קולה של האישה מייצר שרשרת אירועים לא צפויים: מיקרופונים רגישים מתרגמים את שירתה לתדרים דמויי נחיל ארבה מדברי. אלו מתאספים לכדי סימפוניה מלחששת, שבמערך טכנולגי מפתיע ומקודד, לפי מילים והברות, מייצר פעולת הצתה, אשר מפריחה את שדה הבלונים השמיימה. ההצתה, אשר משחררת את הבלונים לחופשי, גם מבעירה ומפוצצת אותם ואילו קולות הפיצוצים מתווספים לסימפוניה. 

שרון אזגי, מתוך תהליך עבודה על הוידאו "בלונים", 2024, צילום: יבגני צ'אק 

בחלל הגלריה מוצגת עבודת הוידאו במבטים סימולטניים על רצף האירועים המתגלגל, כך שאופני הצילום והעריכה חושפים את האפרטוס המסתורי המתקיים בין השדה לבין השמיים. 

לצד עבודת הוידאו מתקיים מערך אור וברקים במיצב פיסולי, דמוי מובייל, עשוי נורות פלורסנט. בדומה למתרחש בשדה, הפלורסנטים בגלריה ניצתים ללא מגע, על-ידי זרם חשמלי הפורץ מסוללת טסלה כמו ברק בשמיים. זרמי החשמל משמיעים תדרי סאונד הדומים לציוצי הארבה, ומשמשים כקולות ליווי לסימפוניה המנוגנת בוידאו.  

שרון אזגי, מתוך תהליך עבודה על הוידאו "בלונים", 2024, צילום: יבגני צ'אק 

על היוצרת והאוצרות שרון אזגי בוגרת התואר הראשון (2015) והשני (2020) במחלקה לאמנות, בצלאל. עוסקת בוידאו, פיסול, רובוטיקה, תכנות, אמנות סייבר וסאונד.
בעבודתה, אזגי מחפשת דרכי פעולה וקידודים אפשריים כדי ללמוד איך לתווך גופים פיזיים דרך עולמות דיגיטליים, תוך כדי הקבלה בין תהליכים גופניים לבין תהליכים מכניים ורובוטיים.
היא בונה מערכות, חלקן פיזיות וחלקן ממוחשבות, הלוקחות מידע מסוג אחד והופכות אותו למשהו אחר.
האובייקטים שאזגי מייצרת מתפקדים כיציר כלאיים בין הדיגיטלי והממשי, מפיחים בגופם הסטטי רוח חיים וחושפים את הכוח התודעתי הטמון בחומר, אור, מים, סאונד ובחלל עצמו.

עידית קופסקי היא אדריכלית, אמנית, אוצרת ומרצה בבית הספר לאדריכלות בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ובבית הספר לאדריכלות הנגב, מכללת סמי שמעון, באר-שבע. היא בעלת תואר ראשון בהצטיינות באדריכלות (2011) ותואר שני בהצטיינות באומנויות מבצלאל  (2023).

קופסקי שימשה כאוצרת שותפה של הביתן הישראלי בביאנלה הבינלאומית ה-14 לאדריכלות בוונציה (2014). לאחרונה נבחרה לייצג את ישראל כאוצרת שותפה (יחד עם אורן אלדר והדס מאור) וכאמנית מציגה בתערוכה cloud-to-ground, הביתן הישראלי בביאנלה הבינלאומית ה-18 לאדריכלות בוונציה 2023 .
היא עבדה במשרדי אדריכלים מובילים בארץ וביפן וכיום מחזיקה סטודיו עצמאי לאדריכלות ועיצוב ומשלבת בין הדיסציפלינה והחשיבה האדריכלית לעשייה מגוונת ושיתופי פעולה בתחומי האמנות.

בר מוסן לוי היא אדריכלית, אוצרת, מעצבת תערוכות, מרצה בבית הספר לארכיטקטורה, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ומוזיקאית. בעלת תואר ראשון בארכיטקטורה (2016), ותואר השני במדיניות ותיאוריה של האמנות במסלול אוצרות (2023).
מוסן לוי עוסקת בתווך בין ארכיטקטורה, אמנות וטכנולוגיה. היא שימשה כאוצרת שותפה בתערוכה הפיזית וירטואלית "לגעת בזה", פלטפורמה אוצרותית bside, מוזיאון ישראל (2023), אוצרת שותפה בתערוכת הבוגרים של המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל (יולי 2022). אוצרת שותפה בתערוכה הקבוצתית "Daddy Issues", גלריית "החדר", בית רומנו (יולי 2019). היא עיצבה תערוכות בין השאר בתערוכת "עיר מפעל" עבור האמן איתמר שמשוני, גלריה טדי, י-ם (אוג' 2023). בית ג'ינוגלי, י-ם, (יולי-אוג' 2023), מוזיאון בת ים (יולי 2021).
עוזרת מחקר לביתן הישראלי בתערוכה "ארץ. חלב. דבש" בביאנלה לארכיטקטורה בונציה (2020).

שנת התערוכות בין השמשות: 
סוף - סף - מוסף העת הנוכחית מתאפיינת בתחושה של דחיפות שעלולה להוביל לחד-מימדיות, אולם היא גם מזמנת התייחסות מורכבת ו"מולטי-פוקלית". לא ניתן לדבר על ההווה מבלי להתחשב בעבר ולבנות את העתיד.

סוף: תחושת הסוף הקרב שורה באוויר, הגבולות נחצו, סדרי העולם התהפכו, הנחות שהיו אקסיומות מוטלות כעת בספק, המובן מאליו אינו מובן עוד. מהו טוב ומהו רע? כיצד ניתן להבדיל? המילה "סוף" מסמנת את החלק הגומר, הנקודה בה הדבר חדל להתקיים. סף: הסף הוא שער, פתח שחייבים לעבור דרכו במאבק להחזרת המשמעות, הטעם ואמות המידה. כדי להחלים צריך להסכים לשהות במרחב הסיפי, בחורבן ובאי-ידיעה, להסכים לפגוש באובדן, בפשרה ובהשתנות. להתחכך בקצוות, לטעום את האפר. 

מוסף: השהייה בתוך תחושת החידלון, החרדה והאימה מאפשרת, בסופו של דבר, נביטת תקווה. מתוך התבוססות במקומות נמוכים, סדוקים ושבורים, מתוך המחלה, הפרידה, האובדן וקריסת המערכות, נובט זרע שמפיח חיים חדשים בתודעה ובגוף ומסייע באיתור הכוחות הגלומים בהם.  

כתובת הגלריה: 
שביל המרץ 6, קריית המלאכה, תל אביב
שעות פתיחה: ד' 10:00-14:00, ה' 20:00-16:00, 
שישי ושבת 14:00-10:00
https://www.alfredinstitute.org/