שימו לב ! שתי פתיחות,
תערוכתה של יפית איטח "לגעת בחיים" לזכר בנה צחי איטח שנפל על הבופור,
פתיחה ביום רביעי 1.5.24בשעה 20:00, נעילה 15.5.24.
שתי התערוכות הנוספות נפתחות ביום שישי 3.5.24 בשעה 11:00, נעילה 13.6.24
התערוכה "לגעת בחיים" של האמנית יפית איטח, לזכרו של בנה סמל צחי איטח אשר נהרג על הבופור בשנת 2000, באוצרותו של רוני ראובן.
מרחבים אין סופיים ושדות צבע זוהרים, מאפיינים את ציוריה האינטואיטיביים של יפית איטח.
יפית איטח צילם: עמרם כהן
בנה צחי נפל ב-11.2.2000 מירי טיל נ"ט לעבר מוצב הבופור בו שירת כלוחם בפלוגת ההנדסה של חטיבת גבעתי.
שלושה חודשים לאחר נפילתו, נסוג צה"ל מלבנון.
השכול שפקד את המשפחה הוביל את יפית להחלטה לבחור בחיים משמעותיים של נתינה ועשייה למען החברה, כפי שצחי פעל בחייו הקצרים מלאי המשמעות והתוכן.
בחירתה בציור נבעה מהצורך להכניס לאותו יום שחור בחייה, צבעים של אור ושל תקווה.
שדות צבע בוהקים יוצרים מרחבים אינסופיים ובצידי הכתמים המופשטים מבצבצות דמויות, נשיות בעיקר, מביטות אל האופק בערגה, חלקן נושאות כפיהן בתפילה, בודדות או יחדיו בסצנה חידתית, אבודות בחלל, ראשן מוטה ומבטן מושפל.
מראות נסתרים במרחבי החיים.
"אֲנָשִׁים מִשְתַּמְּשִׁים זֶה בַּזֶה
כְּמַרְפֵּא לִכְאֵבָם. אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי
שָׂמִים עַל הַפְּצָעִים הַקִּיוּמִיִּים שֶׁלָּהֶם,
עַל הָעַיִן, עַל הָעֶרְוָה, עַל הַפֶּה וְעַל הַיָּד הַפְּתוּחָה,
תּוֹפְשִׂים זֶה אֶת זֶה וְלא רוֹצִים לְהָנִיחַ"* (יהודה עמיחי)
פצע פתוח, סיגל עשת שפט. צילמה סיגל עשת שפט
כותרת התערוכה "הַפְּצָעִים הַקִּיוּמִיִּים" מתייחסת לשירו של המשורר יהודה עמיחי "אנשים משתמשים זה בזה" והיא מכוונת באופן אסוציאטיבי לדימויים בתערוכתה של סיגל עשת שפט.
שיר זה מתחבר גם ליצירותיה של עשת שפט, המקיימת בעבודותיה דיאלוג טבעי עם הזהות האישית והישראלית.
סיגל עשת שפט היא אמנית תושבת הגליל.
לאורך דרכה האמנותית היא יוצרת כל העת בטכניקות מגוונות ובפורמטים שונים, ומתרגמת זאת לשפת האמנות שלה.
עבודותיה מתמקדות בסיפור חייה. בד הקנבס משמש בעבורה בסיס לציור וקרקע ליצירה והיא לשה אותו, קורעת, מקפלת, מכבסת, נועצת ותופרת. היא תרה אחר חומרים הקיימים בסביבתה הטבעית: דגלים שהושלכו, ניירות אפייה רכים, ניירות מחוספסים, סיכות תפירה, תחבושות גזה ועוד.
היא מעבירה אל הקנבס את חוויות חייה, את אופי הקשרים החברתיים שלה ושל סביבתה ואת התהליכים הנפשיים והרוחניים שהיא עוברת, ומעבירה אל הבד תחושות כמו עצב, געגוע, שמחה ודאגה, אהבה ותשוקה. הקנבס הוא נייר ההעתקה של הנפש שלה.
כך היא בוראת בבד חיים חדשים ויוצרת באמצעותו את המסר והנרטיב שאותו היא רוצה להעביר אל הצופה. יצירותיה מבטאות תהליך של ריפוי, בתקווה לאיחוי הפצעים וריפוי מלא.
בקווים עדינים ובכתמים מימיים, נרקמים זרעים של תקווה המצמיחים שורשי חיים, ענפים המשתרגים זה בזה, עלים נשפכים משתפלים על אדמה צחיחה, רגבי עפר הסופגים אגלי טל. רגעי יום הנאגרים לתמונות מהירות וחוויות רגשיות הצפות ועולות על פני הדף, חוברות זו לזו ויוצרות מציאות חדשה, עולם של דמיון וגעגועים לחיים שאינם עוד.
עבודות של משה אלוס צילם: משה אלוס
האמן משה אלוס גדל בבית בו היתה עשייה יצירתית. אביו עסק במלאכת יד ויצר בחומרים שונים, משה ספג מילדותו את רזי האמנות, המלווים אותו עד היום.
חוויות היום יום, מחשבות ורגשות מציפים את דפיו של ספר הסקיצות, עבודות מהירות המקבילות לקצב החיים. אירועי השנים האחרונות, ימי הקורונה בהם נדמה היה כי קץ עולם מתקרב, מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, אירוע קשה כמותו לא חווינו מאז הקמת המדינה ופטירתו הפתאומית של אביו, הובילו לסדרת עבודות בהן תחושות קשות מצמיחות תקווה ומשדרות חיים למרות הכל.
גלריה הסדנה לאמנות, יבנה | כתובת: שדרות דואני 25 יבנה
מנהל :רוני ראובן | 08-9422458 | Roni@yavne.matnasim.co.il