מיכל זינגר, בית האומנים כפר סבא
תערוכת ה"לחם" בבית האמנים בכפר סבא, באוצרותה של רונית סנפיר, מציגה 43 אומניות ואומנים הפועלים בסוגי מדיה שונים – ציור, פיסול, צילום, רקמה, מייצבים ווידאו ארט. כל יצירה מבטאת בדרכה את מהות הלחם כסמל רב עוצמה: כמזון בסיסי החיוני לקיומנו, אך גם כמקור לתשוקה, נחמה והשראה עמוקה.
הלחם, תמצית מזונו של האדם – "בזיעת אפך תאכל לחם" (בראשית) – מלווה את התרבות האנושית מימי קדם ומכיל הקשרים חברתיים, פוליטיים, דתיים והיסטוריים. הלחם מסמל את ראשית התרבות האנושית, אחד המזונות המוכנים הקדומים ביותר ומתוארך לתקופת האבן .
בתערוכה ניכרת התייחסות להיבטים מגוונים של הלחם: ישנן יצירות העוסקות במקורו מן האדמה – זרעי חיטה ושדות שיבולים, לצד עבודות מפוסלות מבצק שנאפה בתנור. אמנים רבים בחרו להציג את הלחם כמושא של געגועים, כמטפורה לזיכרונות ילדות או כ"אוייב" במאבק האישי להימנעות מאכילתו.
אתיקה יפה, בית האומנים כפר סבא
המילה 'מלחמה' היא נגזרת של המילה לחם ומסמלת מאבק קיומי על מזון וחיים. מהות זו באה לידי ביטוי ביצירות המתייחסות לאירועי ה-7 באוקטובר, מלחמת "חרבות ברזל" וטרגדיית החטופות והחטופים.
התערוכה מציגה את המחזוריות הפלאית שבתהליך הכנת הלחם, המשקפת את מחזור החיים: זריעה, צמיחה, קציר, תהליך ההכנה וההתכלות. בנוסף, הלחם מתחבר למלחמה דרך השפה עצמה "לחם" מתקשר ל-מלח, שהיווה בעבר תשלום עבור עבודה. המילים באנגלית salt (מלח) וsalary (שכר), כמו גם המונחים Soldier ו-Sailor, מבטאים את הזיקה בין עבודה ומאבק.
באמנות הישראלית הלחם משקף את החברה הישראלית כסמל לחלוציות, קדושה, הישרדות וגעגוע. הלחם נוגע בזיכרונות וחוויות אישיות של תמימות, חום אנושי ופשטות שבה היה הלחם מקור לביטחון קהילתי ותהליך הכנתו – הלישה, עיצובו והכנסתו לתנור – הפך לרגע קסום ומלא משמעות, עם האש והחום שיצרו חוויה כמעט מיסטית של יצירה והתחדשות.
אביבה חגאג, בית האומנים כפר סבא
כדברי נעמי שמר בשירה "פת במלח", הלחם מסמל את הכנסת האורחים והפשטות הישראלית: "ַייִן אָדֹם, פַּת בְּמֶלַח / זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ. שֵׁב אִתָּנוּ כָּאן".
התערוכה מצליחה לרגש ולשקף את העושר התרבותי והרגשי הטמון בלחם – אותו חומר בסיסי ונצחי בחיי האדם והאמנות.