יהושע גריפית, מהאומנים הוותיקים ופורצי הדרך בישראל, מציג ב-סלון משותף לאמנות סדרה של עבודות "קאט-אאוט" שיצר לאורך שלושים השנים האחרונות. התערוכה תחקור את העבודות ביחס למושג "עיבוי צורה", עיבוי, כפי שתיאר זאת פרויד, הוא תהליך שבו אלמנטים מגוונים בתוך הנפש מתחברים ויוצרים תמונה, חלום או מחשבה דחוסים.
ב11/1 בשעה 19:00 תפתח בגלריה אחד העם 9 תערוכתן המשותפת של נטלי אילון ויפעת זיו ״רטט בעלי הכותרת״. התערוכה מסכמת את שהותן של אילון וזיו בתכנית שהות הקיץ של בית הספר לאמנות של סמינר הקיבוצים, באוצרותו של יאיר ברק.
תערוכה זו היא תולדה של שילוש נשי: סופרת, צלמת, אוצרת – אחוות נשים המכירה במכאובי הפגיעה המינית המדוברים והמושתקים, אלו הנוכחים בעוצמת הרגע המבעית, ואלו המתמשכים בחשכת האין קץ. טראומה שהיא כאבן ריחיים, שאינה מתאדה עם הרוח. אולם חשיפת הסוד, מעגל השיח, תהליך הריפוי וקלישאת הזמן, אכן מאפשרים את איחוי החלקים בתנועתם אל האור. והנה בתצלום 'לבבות' מתוך פעימות הלבבות השבורים צומחים ועולים שורשי זהב לבריאת לב שלם חדש, מוזהב.
תערוכת ה"לחם" בבית האמנים בכפר סבא, באוצרותה של רונית סנפיר, מציגה 43 אומניות ואומנים הפועלים בסוגי מדיה שונים – ציור, פיסול, צילום, רקמה, מייצבים ווידאו ארט. כל יצירה מבטאת בדרכה את מהות הלחם כסמל רב עוצמה: כמזון בסיסי החיוני לקיומנו, אך גם כמקור לתשוקה, נחמה והשראה עמוקה.
בוקובזה עוסק כבר יותר משני עשורים בחקירה של שאלות זהות תרבותית ופוליטית, תוך בחינה ביקורתית של קונבנציות חשיבה והרהור על מוסכמות. הוא פיתח שפה אסטטית מובחנת ומובהקת, בה הוא משתמש בציור, רישום, פיסול, אנימציה, אובייקטים ומייצבים בחלל.
בתערוכתה החדשה של האמנית שרון גרשמן המוצגת בימים אלו במגדלי נאמן בתל אביב , אנו נחשפים לשתי סדרות : הסדרה האבסטרקטית של קומפוזיציות סוערות וחופשיות, והסדרה השניה : קולאז'ים דיגיטליים על אלומיניום.
עמותת קהילת שבט נובה בשיתוף בית חיל האוויר ועיריית הרצליה מזמינות את הציבור ל- WE ARE NOVA תערוכה ייחודית המציגה את יצירותיהם של שורדי ושורדות קהילת נובה, בני משפחותיהם ומשפחות שכולות. בין המציגות - האמנית ציפי אהל, שנכדה, אלון אהל שהיה בנובה ונחטף מהמיגונית ברעים וכעת חטוף בעזה.
מוטיב ה-Road Trip הוא חלק מהותי מהתרבות האמריקאית, המסמל חירות, ניידות וחיפוש, ושורשיו נטועים במבנה הגיאוגרפי של ארצות הברית ובדרכים המסועפות שלה. הרוד-טריפ משתקף גם באמנות: בספרות, בקולנוע ובציור, ולעיתים מזוהה עם רוח חתרנית. לעומת זאת, בישראל קשה למצוא חוויית רוד-טריפ דומה, בשל ממדיה הקטנים והצפיפות. ערן רובינפלד, צייר ומעצב גרפי, משקף במסעותיו החוזרים בין רמת גן לקיבוץ דגניה ב' את המרחב הישראלי, על נופיו המוכרים – אור השמש, הצבעים העזים, שדרות הברושים. סדרת ציוריו מציגה את המסע הישראלי המקומי.
עבודותיה של תמר לבון זקס עוסקות בדיוקן, דיוקנאות מלאי הבעה ורגש, המבט נוכח בכל עבודותיה. תמר מתמקדת בהתבוננות בעיניים, בהבעות הפנים של הדמויות, חושפת ומקלפת את שכבות הנפש תוך כדי בניית שכבות בצבע כחומר.
התערוכה מציגה שלושה מתחמים של ציורים שנוצרו במהלך השנים האחרונות. כל מתחם מכיל ציורים בנושאים מגוונים, שמביאים לידי ביטוי את הטכניקות והמדיה המסורתיות בהן אדם עובד.
התערוכה החמישית בשנת התערוכות 2024-2025 תחת התמה בין השמשות: סוף - סף - מוסף. התערוכה, באוצרות של עידית קופסקי ובר מוסן לוי, תפתח ביום שישי ה-31 במאי.
אביבה אבן זהר היא צלמת בהגדרתה. אלא שצילומיה הם סוג שלמסע. מסע בין עולמות לבין דימויים, בין אגדות למקומות שבמציאות אך גם לכאלה שבנפשנו. החיבור לטקסטים ספרותיים התחיל לפני שנים כששיתפה פעולה עם אגודת המאיירים בישראל ומאז מקורות השראתה הם סיפורים, שירים, פזמונים, ואפילו טקסטים תנכיים.