אורית אקטע, ארבעה דורות, 2022, שמן על פשתן, גודל 210/170 ס''מ צילום: אלעד שריג
אָבִינוּ, הינה תערוכת מחווה לרותי חינסקי אמיתי שהלכה לעולמה בטרם עת בינואר 2024, כאשר היא בשיא עבודת מחקרה בתכנית השהות לה-סיטה בפריז.במסגרת המחווה יזמו שתי הגלריות - זוזו וגבעת חיים, שתי תערוכות, שנפתחות ומוצגות במקביל ובמהלכן יתקיימו אירועים לזכרה של רותי חינסקי אמיתי. בגלריה בגבעת חיים תוצג תערוכת היחידה של אינגה פונר קוקוס, הצל של הקוד באוצרותה של ד"ר יעל אילת ון-אסן.
אורית ברתיני שביט38, 2024, פרט מתוך המיצב "המשוטטת" La Flâneuse, צילום מטופל
קרדיט צילום: באדיבות האמנית
אָבִינוּ היא תערוכה רגישה ועדינה העוסקת ביחסי בנות ואבות, עליה עמלה רותי במהלך השנה האחרונה לחייה. לאחר מותה, נמסרו לצוות גלריה זוּזוּ רשימת האמניות והעבודות שבחרה רותי מבעוד מועד וכן גם רשימות ובהן הפניות למאמרים ורפרנסים פסיכואנליטים הדנים ביחסי בנות ואבות ובתחום הופעת קשרים משפחתיים אלו במיתולוגיות. מלאכת האוצרות של רותי נקטעה באיבה. בין הרשימות שנמסרו, כתבה רותי שורה אחת ובה מספר שאלות מנחות המרמזות לכוונותיה האוצרותיות:"עד כמה היחסים בין הבנות לאביהן השפיעו על אמנותן והתוו אותם? באיזו דרך? מה היה גלוי ומה סמוי? מה הרגע המכריע? לעיתים אלו דברים שמתבהרים בהמשך".
אודליה אחננייום הולדת שמח אבא, פרט מתוך מיצב: שולחן עבודה עם מגירות וזכוכית צילום, ואביזרים 2024
קרדיט צילום: באדיבות האמנית
את המשך מלאכת האוצרות על התערוכה לקחה לידיה רותם ריטוב. בשיחותיה עם האמניות היא נחשפה למגוון יחסי בנות-אבות כשהמשותף לכולן הם המאפיינים הדומים בנוכחותו/היעדרותו של האב בחייהן, והקשרם של מאפיינים אלו לתפיסות חברתיות ותרבותיות מושרשות חובקות עולם. כך, לצד התמה האוצרותית שפיתחה ריטוב בתערוכה אָבִינוּ בה נחקרת השאלה: מהי אבהות ומהם שורשיה?, מוצגות עבודות האמנות שקובצו לכדי מכלול ע"י רותי חינסקי אמיתי ושנוצרו מתוך השפעתם הרגשית של קשרים משפחתיים אלו על האמניות.
נורית גור לביא תצ”א מחנה פליטים ג'בליה עזה, 2004, ארטליין על פרספקס
קרדיט צילום: שי אדם
בעבודות אישיות ורגישות חושפות האמניות מנעד רחב של הקשרים ויחסים בין בנות ואבות. ברקע, מתגלה גם עושרו של פסיפס החברה הישראלית והשפעות ההיסטוריה הלוקאלית של נוכחותו/העדרותו של האב וקשריו הבין אישיים עם ילדיו.
לי חן, פרט מתוך המיצב לי - את, 2024, טכניקה מעורבת
קרדיט צילום: באדיבות האמנית
בתהליך איטי שהחל בתקופת המהפכה החקלאית, האבהות הפכה למעמד, כוח חברתי, פוליטי ואלוהי. "הפרדוקס של הפטריארכיה... הוא שבעוד שאב עשוי להיות ראש משפחתו, בו-זמנית הוא מוגבל מלהיות דמות מרכזית בה". מתוך המחקר של לואיס ואו'בריאן, הערכת אבהות מחודשת: תצפיות חדשות על אבות ועל המשפחה המודרנית, 1987 התמורות החברתיות, שלטוניות, טכנולוגיות ורפואיות מאז המהפכה הצרפתית, הניעו את השינויים בתפיסת האבהות לקראת המאה ה21 ושינו בהדרגה את תפקידו ומעמדו של האב במשפחה, בחברה ובשלטון. האבהות במאה ה21 היא חופשית, רגשית ונוכחת יותר מהאבהות בדורות הקודמים. האבות של היום לא ימהרו להשליט על ילדיהם מגבלות וחוקים נוקשים על פי הציפיות החמורות של הפטריארך כי אם יהוו חלק בחיי ילדיהם הנהנה ומועשר מנוכחות הדמות האבהית בתהליך טיפוחם וגידולם. המאה ה-21 היא הראשונה בהיסטוריה האנושית בה נמצא מודלים רבים כל כך של אבהות המתקיימים במקביל: אבות בזוגיות עם אישה/גבר, נשואים או חיים במשותף, עם ילדיהם הביולוגיים ו/או המאומצים ו/או מנישואיהם הקודמים; אבות יחידניים; משפחות חוצות-לאומים; אבות עקרי בית ואבות שהם ראשי המשפחה לפי המודל המשפחתי המסורתי. שלל מודלים אלו מצביע על התמורות שחלו בתפקיד האב ובמשמעות האבהות מאז ראשית האנושות.
טגיסט יוסף רון, עם רותי, 2024, פחם על נייר
קרדיט צילום: באדיבות האמנית
נורית ירדן, שחור/לבן 01, 2010, סריקה מצילום אנלוגי, הדפסה על נייר ארכיבי
קרדיט צילום: באדיבות האמנית
בל שפיר What is the color of your father's eyes, 2014, סטילס מתוך וידאו
קרדיט צילום: סטודיו ורהפטיג ונציאן
גלריה זוזו
רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר
שעות ביקור בגלריה: שלישי 10:00-16:00, שישי 10:00-14:00, שבת 10:00-14:00
ניתן לתאם מראש הגעה אישית, טלפון: 054-4278951
אתר: https://www.zuzugallery.com