אורנה בן-עמי, תמונה משפחתית, פסל ברזל על צילום של זיו קורן
נגטיב פוזיטיב שפת היצירה שלי בברזל קיבלה בשבעה באוקטובר משמעויות מילוליות וחומריות נוספות: שלדי המכוניות שנשרפו; הבתים שרק יסודות הברזל בהם נותרו לאחר התופת; עצבי הברזל שהתושבים, משפחות החטופים וכולנו זקוקים להם כדי להתמודד עם האבדן, הדאגה, הפחד והתקווה שאבדה; ואפילו השם "חרבות ברזל".
חלף זמן עד שהעזתי להתחיל ליצור אחרי האסון הנורא של ה-7 באוקטובר. צריך כוחות נפש כדי לתת ליצירה לבטא את מה שהלב חש בעקבות הזוועה הנוראית הזאת.
אורנה בן עמי, אמא למה, פסל ברזל על צילום של זיו קורן
אחרי שאספתי את הכוחות וחזרתי לסטודיו, פניתי לצלם זיו קורן וביקשתי ממנו להצמיד לצילומים שלו, מעוטף עזה, פסלים עם אמירות משלי. מתוך אלפי צילומים בחרתי את אלה שממחישים את האבדן האנושי בצילומי החדרים השרופים והבתים שנחרבו. הוספתי לצילומים פסלי ברזל של דמויות וחפצים, בכמיהה להשיב, באמצעות האמנות, את החיים למקומות האבודים האלה.
אורנה בן-עמי, הספריה, ברזל מרותך
במקביל בחרתי מהסטודיו פסלים שהמציאות החדשה והנוראית העניקה להם משמעות נוספת. גיליתי שכמו שירים שהפכו סמל למה שקרה, למרות שנכתבו בעבר, כך גם חלק מהפסלים שלי רלוונטיים ומתחברים לתחושות של הימים האלה.
אורנה בן עמי, עוזבות, נגטיב פוזיטיב
הפסלים, והצילומים עם הפיסול, התגבשו ביחד לתערוכה הזו, שהוצגה במרכז האו"ם בניו יורק בחודש אפריל השנה. תודתי לרוני ראובן על הבחירה בתערוכה והצגתה בסדנה לאמנות ביבנה.
גלריה הסדנה לאמנות, יבנה | כתובת: שדרות דואני 25 יבנה
מנהל :רוני ראובן | 08-9422458 | Roni@yavne.matnasim.co.il