"לֹא בַּשְּׁאִיפָה כִּי אִם בְּמוֹרַד הַנְּשִׁיפָה" | תערוכה קבוצתית | גלריה זוזו | פתיחה 24.1.25 בין השעות 10:00-14:00

מציגים: מיקי אוחנה, אפרת אייל, עדי ארגוב, שירלי בר-אמוץ, תמר ניקס, ליאת סגל, דניה צ'למינסקי, מור רימר, ירון שין (Jewboy), תמר שפר
אוצרת: ענת גטניו
שיח גלריה: 22.2.2025 בשעה 12:00
נעילה: 22.2.2025 10:00-14:00

ליאת סגל Epicenter, אלקטרוניקה, מכאניקה, תוכנה ודיו על נייר, 2022 קרדיט צילום: באדיבות האמנית

הדימוי האנטומי של הלב האנושי היה המפתח לתערוכה זו, כמוקד המפעיל את זרימת החיים בגוף וכמרכז פיזי וסימבולי לקיום הגשמי. אולם שדה התוכן הלך והתרחב מן הלב אל מערכות הנשימה וכלי הדם, ומן המערכות הפיזיות אל מצבי נפש המתבטאים בשאיפה ונשיפה, נשימה וחסימה. 

לתערוכה לֹא בַּשְּׁאִיפָה, כִּי אִם בְּמוֹרַד הַנְּשִׁיפָה, הלך-רוח (state of mind) נוכח ומשותף. שמה מובא מן השורה הפותחת בשיר 'נשימה'* של אגי משעול.  העבודות נוגעות באופן ישיר, עקיף או מטאפורי במרחב האנטומי של גוף האדם, בפעימות הלב, בפעולות הנשימה, בזרימה הפנימית של כוחות החיים, ובעיקר בקשר שבין הגוף לנפש. מן העבודות עולות תחושות של חנק ותקיעות כפי שהגוף שלנו חווה במודע או שלא במודע, וכמיהה לנשום פיזית ורגשית באופן מלא. 

בשנה החולפת ביטויים מילוליים הנוגעים לשברון לב, לכאב לב או לקוצר נשימה, חוסר אוויר ואי יכולת לנשום חוזרים ועולים שוב ושוב. המציאות מחלחלת ומתנחלת בתוך הגוף, ועושה בו מהלכים באופן בלתי רצוני. 

הלך הרוח המתואר כאן נוכח בתערוכה זו ובעבודות שנוצרו על ידי אמנים ואמניות, מעצבים ומעצבות מתחומים שונים, במגוון טכניקות ומדיות: ציור, תחריט, פיסול, אנימציה, צורפות, טקסטיל וקרמיקה. 

*אגי משעול, 'נשימה', מתוך: מבחר וחדשים, 2003, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

דניה צ'למינסקי ללא כותרת, 2024, דרחולים, אמייל קר וכסף מושחר, כיפוף, ניסור והלחמה 

קרדיט צילום: באדיבות האמנית

מיקי אוחנה "רושם" בחוט כחול בתפירה ישירה במכונת תפירה, ללא כל רישום מקדים או תכנון. פעולת הרישום נוצרת משכבות של חוטים ומתקבעת על הבד בקווים, כתמים ומרקמים. הדימויים עולים על גבי הבד בזה אחר זה באופן אסוציאטיבי, נובעים ישירות מזרם התודעה, צפים מתוך זיכרון אישי או קולקטיבי. לעתים יש ביניהם אינטראקציה ולעתים הם מקיימים דיאלוג מעצם היותם באותו מרחב, ללא כל נרטיב קוהרנטי או מובנה. 

אפרת אייל פורצת תדיר את הגבולות שבין היצירה הקרמית לחומרי רדי-מייד ובין מלאכת הכפיים לחשיבה קונספטואלית. בתערוכה זו היא מציגה "רישום" תלת-מימדי מותאם-חלל הבנוי מקווים דקיקים המסתעפים ממחברים או תחנות מוצא לכדי מערכת לא מוכרת. המחברים הקרמיים נוצקו מאובייקטים ביתיים שיש בהם פעולות של שאיבה או נשיפה, ונדמים כצורות גופניות שהתרוקנו מאוויר. הצינורות השחורים היוצאים מהם עשויים קשיות שנסתמו בגבס. זוהי מערכת סגורה ותקועה שאינה מאפשרת מעבר אוויר, ויש לה הקשרים צורניים המאזכרים מערכת כלי דם, אינפוזיה או תרשים אק''ג (רישום פעילות הלב). 

עדי ארגוב  מציגה סדרה של עבודות אנימציה חדשות הממשיכות את השפה האופיינית לרישומיה הגופניים. העבודות מניעות מערכות של סימנים ומשלבות בין רישום חופשי לבין סימנים משפות תנועה ותרשימי ריקוד מסביבות 1700. התמודדות עם מגבלה פיזית הובילה את האמנית לחקירת עומק של תנועת הגוף ולפרקטיקות שונות הקשורות בתנועה, תוך שהרישום מתפקד כמעין סיסמוגרף המסמן את מה שקורה בתוכו: בשלד, באיברים הפנימיים, במערכות העצבים או בזרימת הדם והאנרגיה.  עבודות האנימציה מציגות מערכת בעלת היגיון פנימי בה כל חלק זז באופן עצמאי ותורם למערכת השלמה שהיא מעין סמל קמאי למקצב פנימי. התנועה מחפשת לחקות תנועה גופנית ונפשית של התכווצות והתרחבות, מעין תנועת נשימה המשלבת בין המרכיב המתמטי והמכני של המערכת לבין האורגני והאקראי.

שירלי בר אמוץ , צורפת במהותה, פורצת את גבולות התחום בכל היבט ומציגה בתערוכה שני גופי עבודות העוסקים בגוף ובנפש. עבודה אחת מציגה מקבץ של לוחיות נחושת הנראים כפרגמנטים קטועים שעליהם חרוטים חלקי רגליים וידיים המנותקים מן הגוף. הם מאזכרים אובייקטים קטנים של דימויי גוף שנהוג לתלות בקפלות שבתוך כנסיות כחלק מפולחן של בקשת עזרה, הבעת נדרים או הודייה. אלא שכאן, במקום להעניק כוח ובריאות, קורסות הקמעות אל תוך הגוף הדווי. 

בגוף עבודות נוסף הנדמה כקיר של "אריחי אמבטיה" מעלה בר אמוץ זרם של דימויים הצפים במחשבותיה עם זרם המים: חיות נושפות, רושפות, מפזרות מטר של צורות דוקרניות, בצבעוניות ובטקסטורה הנעה בין מתיקות לרעל ובין משיכה לדחייה. הדימויים מטפטפים ומתנקזים אל תוך שטיחון אמבטיה המונח לפניהם.

תמר שפר מייבש שיער (פרט), 2019, עפרונות על דיקט צבוע 

קרדיט צילום: אלעד שריג

תמר ניקס, מעצבת טקסטיל בהכשרתה, מתחקה בעבודתה אחר המבנה הפרקטלי המופלא בו הולכים כלי הדם ומסתעפים כשהם מובילים את חומרי החיים עד לאחרון התאים בגוף, ומאפשרים לו נשימה והזנה. העבודה מורכבת מצינורות הולכים וקטנים שנוצרו בסריגת קרושה המאפשרת יצירת מבניות מורכבת. חומר הגלם הוא סרט בד בלתי ארוג, אותו חומר המשמש לניקוי וסניטציה בעולם הרפואי. הלב בולט בהיעדרו ובמקום מוקד החיים קיים ריק. העבודה מציגה מערכת קטועה, אשר אין לה התחלה וסוף, ולא מתאפשר בה חיבור שלם. 

ליאת סגל מציגה בתערוכה סדרת רישומים אשר נוצרו באמצעות מכונה הרושמת קולות. בהשראת פעולת הפטיפון, המכונה מניעה כלי רישום הרוטט על פני גלי הקול ורושם אותם על גבי נייר הסובב תחתיו. בסדרה זו המכונה רושמת את צלילי ה"משאלייה" -רגעי כיוון כלים והתכוונות גופנית של נגני התזמורת האנדלוסית לפני תחילת קונצרט, כפי שהוקלטו עבורה. סגל מתערבת בתרגום המכני של הסאונד אל הנייר על ידי כיוונון כפתורי המכונה בעת ההקלטה, ובכך מנטרלת את האוטומטיות המכנית ומכניסה פרשנות אישית. 

דניה צ'למינסקי מציגה אוסף של פריטים בתצוגה המאזכרת "חדר פלאות" בזעיר אנפין. בין הפריטים שבויטרינות ניתן לראות תכשיטים שיצרה, אובייקטים מטופלים ופריטים שנאספו מן הטבע לאורך השנים. ביניהם בולטות שתי סדרות של תכשיטים המתייחסות לפעולות של נשימה והזנה. האחת - סדרת לבבות אנושיים מחומר היפוקסי ומערך של קווי מתכת מסורגים הנדמים כמערכת מסועפת של כלי-דם או שורשים. השניה - סדרת תכשיטים שהאלמנט החוזר בהם הוא הדרחול (חלזון נפוץ בחולות שבמישור החוף) כשהוא מאורגן בדבוקות. בעונת הקיץ החמה החלזונות מדביקים עצמם במעלה ענפי הצמחים כדי לנשום, וקונכיתם נאטמת בחותם המונע התייבשות אך חדיר לאוויר. 

מור רימר מציגה גוף עבודות שיצרה לפני שנים בציור ובתחריט, המחבר צורנית ותמטית בין המבנה השלדי של גוף האדם לזה של העץ. דימויים חוזרים כמו צלעות, עמוד שדרה, חוליות או גולגולת מתמזגים עם צורות המפרקות את הגזע והענפים של עץ הדקל - מוטיב חוזר בעבודותיה, כאזכור לנוף ילדותה בקיבוץ בדרום. בעבודות ניכרים תהליכים של כיליון ופירוק העוברים על גוף האדם במימד הזמן כמו גם על מרכיביו האורגניים של העץ.

ירון שין (Jewboy), מעצב ומאייר, מכניס אותנו בעבודת האנימציה שיצר אל תוך חבל טבור סימבולי על החלקיקים הנעים בתוכו, אל מקור החיים של העובר, אל הוריד המספק חמצן ומזון, אל הקשר הבלתי נפרד עם האם. פעולת הזנה פיזית ומטאפורית הופכת לצורך קיומי גשמי ונפשי אשר ילווה אותנו גם כאנשים בוגרים לאורך החיים, ואנחנו מוצאים עצמנו מזינים או מוזנים דרך טבורים חלופיים כדי לשרוד אותם. 

תמר שפר מציגה בתערוכה מקבץ עבודות: פסל, רישומים ועבודת קיר תלוית מקום בעל מאפיינים משותפים. בכולן בולטת פעולת הכלאה בין מרכיבים השייכים לקטגוריות שונות כאשר היא יוצרת שילובים מפתיעים בין האנושי, המכני החי והצומח. הרכבים אניגמטיים אלה מונעים כל אפשרות להגדרות ברורות וחד-משמעיות, ובכך מבטאים את רוח הזמן הנוכחית בה כל הגבולות מתמוססים. בחלק מן העבודות ניתן להבחין בפעולות של שאיפת או פליטת אוויר אך נותרת אי בהירות לגבי תכליתן. העבודות נעשות בטכניקות ידניות (low-tech) כניסיון לשמר חומריות וחושיות בעידן דיגיטלי.

גלריה זוזו
רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר
שעות ביקור בגלריה: שלישי 10:00-16:00, שישי 10:00-14:00, שבת 10:00-14:00
ניתן לתאם מראש הגעה אישית, טלפון: 054-4278951
אתר: https://www.zuzugallery.com

מצאתם טעות? כתבו לנו | במייל או בווטסאפ