חיית מדבר | תמר רודד שבתאי | המעבדה | יום חמישי 11.7.24 בשעה 20:00

אוצר : שרון תובל

נעילה: 3.8.24

תמר רודד שבתאים - אדוות העיין - אקריליק על נייר ואבן צור מהמדבר - 2024

תמר רודד שבתאי, מתגוררת בבקעת הקנאים שבלב מדבר יהודה, שם, היא יוצאת ללקט חומרים אורגניים, מעין "שאריות טבע" כגון נוצות טווס וקוצי דורבן שנשרו לאדמה. עם הזמן, אותו מרחב קיצוני, מושך ומרתיע, מחלחל לגופה ולתודעתה ומקבל ביטוי ביצירותיה.

תערוכה זו מציגה את סדרתה האחרונה, המתאפיינת בצמצום חומר, דיוק פנימי ומונוכרומטיות דומיננטית. יצירותיה חוקרות את המתח בין הדחף הבסיסי של החיה לצמוח, לנוע ולהתקיים, לבין ההשפעה המרגיעה והמצמצמת של המדבר. האמנית משתמשת בטכניקות ייחודיות, כבציור במים עכורים, תוך שמירה על עוצמה ונוכחות על הדף.

"הדימויים נוצרים מתוך הוואקום של רגע המפגש בין גופי, לנוזל ולנייר. הדמויות מופיעות מתוך הכתמים ללא גזע, לאום, זמן ומקום מסוימים, הן נמצאות במצב של הוויה, בו אין מחשבות והגדרות חיצוניים, רגע שבו הן חוות תחושות קיומיות: מה זה אומר להיות אנושית", לדבריה של תמר.

תמר רודד שבתאי, סחיבה, אקריליק נוזלי על   נייר, 2023  המעבדה 

הציור בצבע הנוזלי על גבי הנייר מותיר עקבות, כל פעולה נותרת חשופה ולכן אין מקום לטעויות, ישנו צורך בדיוק והשלמה עם כל כתם שנוצר על הדף. באותו מצב של התמקדות, תמר שוהה בהווה מוחלט, נטול מימד זמן. הדף, המכחול, היד והתנועה, יחד עם נשימות כמעט מדיטטיביות, המותאמות למשיכות המכחול, מתאחדים.

ציורי הדמויות מוצבים בתוך אבני צור שתמר אספה במכרה ברמת ערד. אבנים שנסחפו בנהר מירדן לפני מיליוני שנים. בדומה לציורים המלאים ברגש, תנועות גוף וכתמי צבע בעוצמות שונות, גם צורת האבנים עוצבה על ידיי המים, ויחד עם הציורים, ניתן לחוש באיחוד הרמוני נוזלי המתחבר היישר אל הנפש.

דמויות אדם בתנוחות בלתי אפשריות מזכירות את הרעיון הפילוסופי "גוף ללא איברים" או CSO ( Corps sans Organes) שטבעו הפילוסופים הפוסט-סטרוקטורליסטים, ז'יל דלז (Deleuze) ופליקס גואטרי ^[1] (Guattari) המדמה את הגוף כמישור שטוח, בו לאיברים אין משמעות אורגנית, אלא פועלים כצינור הולכה של תשוקה אינסופית ^[2], אימננטית ובלתי נשלטת ע"י מנגנונים פוליטיים וחברתיים. 

במעשה פוליטי זה, תמר מחזירה לגוף את השליטה על עצמו, ומאחה את הקרע בין האינדיבידואל אל תשוקתו שהחלה להתנוון ע"י חוקי הממסד המודרני.  כפי שטען הפילוסוף מישל פוקו בספרו המכונן " לפקח ולהעניש: הולדת בית-הסוהר" (1975):

"המשמעת 'מייצרת' את הפרט; זוהי טכניקה של כוח התופסת את הפרט הן כאובייקט והן ככלי לצורך מימושו".

לא מן הסתם שתמר מתחברת אל הטבע המדברי הפרוע. חוקי הטבע השוררים בו עדיין נותרו בלתי ניתנים לשליטה אנושית ומשקפים בכך את רצוננו הפנימי בתשוקת החיים באופן חופשי, סובלני ומאוזן. 

^{[1] ז'יל דלז (Deleuze) ופליקס גואטרי (Guattari), אלף מישורים: קפיטליזם וסכיזופרניה} 

^{[1] הגוף נטול האיברים הוא אפוא מטאפורה לאינטנסיביות של התשוקה האימננטית, זו הפועלת לשם עצמה. המודל מבטא פוליטיזציה של התשוקה. זוהי פעילות מודעת הניצבת מול מנגנונים דוגמת הקפיטליזם, המעקרים את התשוקה האינדיווידואלית מיסודה.}

תמר רודד שבתאים - נקודת כובד - אקריליק נוזלי על נייר - 2023

המעבדה, הרצל 119, תל אביב  
שעות פתיחה: שישי שבת בין 11:00-14:00 או בתיאום מול האמנית.