השם פרש בודד, כאילו הושאל ממערבון משנות ה50-60 אשר בו נראה פרש בודד ללא שם דוהר על סוסו בערבות אמריקה. האם זה האיש ללא שם בגילומו של קלינט איסטווד האגדי גיבור מערבוני הספגטי של סרג'ו לאונה, או דמותו כפרש שחוזר מן השאול לבקש נקמה בסרט שביים 'עיר ושמה גיהינום'? אולי בכלל מדובר בדון קישוט, גיבורו של סרוונטס, אשר יחד עם סנצ'ו פנסה נלחם בתחנות הרוח, ואולי זה הבדאי ממציא הסיפורים ההוגה וההוזה הברון מנכהאוזן רכוב על גב סוסו הנאמן?
יתכן כי בכלל הושאל משמה של קבוצת הציירים האקספרסיוניסטים 'הפרש הכחול', שירשה את מקומה של קבוצת 'הגשר' בשנת 1911 (אשר בין אמניה נמנים האמנים וסילי קנדינסקי ופרנץ מארק) ושמה ניתן לה בהשראת אגדת ילדים על אביר היוצא לתקן את עוולות העולם?
אותו פרש בודד מבליח בציוריו של אסף רהט רכוב על סוסו, דוהר במהירות אל עבר יעד בלתי ידוע עד לסצנות ציוריות שונות ומשונות, לעיתים משתתף פעיל בהתרחשותן ולעיתים אינו נראה כלל (הציור עצמו הוא פרי השתקפות של דמיונו הקודח). בציורי, הפרש הבודד הוא גם מספר הסיפורים וגם הפרוטגוניסט, הנוכח והנעדר. מהם אותם סיפורים שהוא מספר, ומהי זהותו? רכוב על סוסו הוא נע במרחבי התרבות האנושית- תולדות האמנות וארכיטיפים אנושיים משותפים. הוא בורא לעצמו מרחבים היברידיים אשר בתוכם הוא דוהר, לעיתים צפופים מאוד ולעיתים מבודדים וריקים, מרחבים אקסיסטנציאליים.
אסף רהט, פרש בודד, גרפיט על נייר, 29.5×21 סמ
הפרש הבודד הוגה וממציא דימויים מדמיונו והזיותיו, מחבר בין חלקי הדימויים, בין חלקי מציאויות שונות שמקורם בזמנים ומקורות שונים ובורא לעצמו עולם דינמי, גופני, נפשי. זהו איננו עולם אידאלי או מנחם, רחוק מכך, הוא כאילו נלקח מסיוטיו של גויה מאימי המלחמה המופיעים בציוריו השחורים, מאלה של דנטה או מהגיהינום של הירונימוס בוש, אך בו זמנית זהו עולם ייצרי וויטאלי, דיפוזי ומתפתח, אשר חוצה גבולות בין המתים לחיים, בין טנטוס לארוס, בין מציאות לדמיון, בין עולמות של מעלה לתחתיות השאול, בין הנפשי לגופני.
אסף רהט, פרש בודד, טכניקה מעורבת על נייר 25×35
אסף רהט (נ. 1970) הוא אמן ישראלי מרתק שחי ועובד בתל-אביב, בוגר המדרשה לאמנות בית-ברל (1998). רהט נוהג לצייר בחומרים לא שגרתיים כמו חוטי תפירה, דבק פלסטי ועוד, לצד עבודות בצבעי שמן מסורתיים, טמפרה בהפקה עצמית וצבעי מים.
עבודותיו של רהט הוצגו במוזיאון ישראל בירושלים ובמוזיאון חיפה לאמנויות וכן בתערוכות יחיד רבות, ביניהן: העין של אביבה, הגוף של בויס, מוזיאון בר דויד, קיבוץ ברעם (2023), הדרך שבה אנו שורדים, מוזיאון פתח תקוה (2021), אטביזם, הגלריה בספיר, בית הספר לאמנות, חברה ותרבות המכללה האקדמית ספיר (2020), ליל המינוטאורוס, גלריה שלוש, תל אביב (2018); חוט-טוטם, גלריה קיבוץ לוחמי הגטאות (2018); Strip (2016), כימרה, גלריה שלוש, תל אביב (2014); פנים גוף, גלריה יאיר, תל אביב (2014); ועוד. בין התערוכות הקבוצתיות בהן השתתף נכללות: Evocations: A Nomadic Exhibition Project | Faur Zsófi Gallery, Budapest, Hungary (2023), , יללה, גלריה דנה (2023), נפש עירומה חיים סוטין באמנות הישראלית, המשכן לאמנות עין חרוד (2019); חוטים וקשרים, מוזיאון ישראל, ירושלים (2016); מחברות פתוחות, מוזיאון הרצליה (2016); 1:1 STOPOVER,( MG+ MSUM (Museum of Contemporary Art Metelkova (2013); מלאכה-בנים, מוזיאון חיפה (2007); ועוד. גלריה שלוש היא גלריית הבית של רהט מאז 2003.
ברוכים הבאים לגיהינום המופלא של תמה גורן. הביקור כולל מסיבת הקאה, ראש כרות ועגבניות אנושיות. מכונית עולה בלהבות, חרקים אימתניים ודמויות מיוזעות בפנים מכוסות שיער. תודעתה של גורן היא התפרצות יצרית וצבעונית של דמיון פורה ופרוע, יופי ופיתוי – אימה וגועל.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת נהגה תמה גורן להסתובב במרכז הכרמל עם חבורה של נערים ונערות, שנקשרו האחד לשני בעיקר סביב תרבות רוק ופאנק. חברי להקות נוער בגיל תיכון. בשעות הערב הצטרפו אליהם מדי פעם טיפוסים שונים, שוטי-כפר, אנשי שוליים - שנהגו להתחבר איתם והפעילו את דמיונם. כך, מתוך הקשרים האנושיים - נוצרו אגדות אורבניות עסיסיות. אחת מהן עוסקת בדויד – צייר תימהוני שניהל איתם שיחות ארוכות ובדמיונם – נהג להזמין ילדים לביתו ולצייר אותם. גורן רואה בטיפוסי השוליים של ילדותה אנלוגיה לדמותה בשנים האלו: הנראות החריגה, ההתנהלות הלא נורמטיבית, השונות החברתית.
דויד מצייר ילדים, היא במובנים רבים תערוכת מחווה לנעורים הללו, בחיפה. לתרבות שוליים, להשפעות האסתטיות והמוסיקליות של גורן. העבודות בתערוכה נוצרו במהלך השנתיים האחרונות במהלכן יצרה גורן גוף עבודה רחב יריעה הכולל ציורי שמן, רישומי נייר, ספרים מאוירים, מגזרות נייר ופסלונים.
Tama Goren_Hedva Was Kidnapped and Turned Into a Flower in the Field_2024_watercolor on paper_30x21 cm
העולמות מתוכם שאובים הדימויים בתערוכה רחבים ומגוונים: החל מציורים בוטניים ויקטוריאניים, איורים גרמניים של סוף המאה ה-19, סיפורי עמים ועוד. בליבה הפועם של התערוכה מוצגים 8 ספרי קונצרטינה. חלקם מייצרים סצנה פנורמית, נרטיבית (ספר בית הספר) ואילו אחרים מייצרים רצף לינארי של איורים צבעוניים מרהיבים (ספר מועדון השיש). הצפייה המתמשכת בספרים וההליכה לאורך שולחנות התצוגה מגבירים את האיכות הסיפורית בעבודה של גורן ואת עומק היקום המקביל שהיא מייצרת.
Tama_Goren_Throwing up Party_2023_water olor on paper_29X33 cm
תמה גורן (ילידת 1978) תמה היא אמנית אוטודידקטית החיה ועובדת בתל אביב. גורן החלה להציג את עבודותיה בשנת 2011 ומאז הציגה תשע תערוכות יחיד ולקחה חלק בעשרות תערוכות קבוצתיות. עבודותיה של גורן הן עוצמתיות, אקספרסיביות, אוונגרדיות, אפלות ומוזרות. לעיתים הן כוללות ביקורת חברתית המשולבת עם רפרנסים לפולקלור עמים, קורות משפחתה בשואה, אגדות עם גרמניות ולשילובים ייחודיים נוספים של סמלים ונושאים שאינם כלל מחוברים במציאות, כל אלה מוצגים עם עצב והומור מורבידי.
הפרויקטים המרכזיים של גורן כוללים תערוכה בגלריה Circle1 בברלין והוצאת ספר אמן עם המשורר דניאל עוז. בנוסף, הציגה תערוכת יחיד ב-2019 בבית האמנים ע"ש זריצקי בתל אביב, שאצר עבורה האמן ציבי גבע. לאחרונה, גורן הציגה תערוכת יחיד בשם "המת מזמן "(2021) בגלריה המדרשה בתל אביב באוצרותו של יאיר ברק, ולאחר מכן הציגה תערוכה זוגית בשם "מעוניין בדו-ראשי" (2022) עם האמן אבנר בן גל בגלריה מאיה בתל אביב. זוהי תערוכתה העשירית של גורן אותה אוצר יאיר ברק כחלק שני מתוך עבודתם המשותפת.
גלריה שלוש, הצורפים 15, תל אביב
שעות פעילות הגלריה:
שני – חמישי, 11:00-18:00
שישי – שבת 11:00-14:00
www.chelouchegallery.com