אוֹצרת: ענת לידרור

נעילת התערוכה:  14.12.24

אמנים משתתפים: אבירו לילו, אורי לנקינסקי ורייצ׳ל ארדוס, אילת גנוסר כהן, אילנה אביב, איריס שפירא ילון, אפרת בן-יהודה לוין, אתי גדיש דה לנגה, ברכה ליכטנברג אטינגר, דנה ניצני, דניאל פלדהקר,ויקטוריה ויקי מרודי, טל בדראק, יובל עציוני, לימור צרור,  מאי דעאס, מחמוד קייס, מישל  פלטניק, מעין חורש, נעם בן גוריון מוסרי, נפתלי נחמני, נרדין סרוג׳י,סומא קעדאן, סנא פרח-בשארה, עבד עאבדי, עדינה בר-און, עוז ענבר, רחל אהרון.


אירועים במסגרת התערוכה:
השותפים ללידה- טראומה ועיבודה – סדרת מפגשים בימי שלישי -  חגית בן שחר:

  • מה עובר על העובר? - שלישי, 12.11.24
  • טראומת לידה הורים, תינוק וצוות– איך יודעים? - שלישי, 19.11.24
  • עיבוד טראומת לידה – אפשרי בכל הגילאים (כולל ברחם) - שלישי, 26.11.24


על האהבה - עדינה בר און, מופע  | שיח גלריה עם אמני התערוכה - שבת, 16.11.24, 11:00

מופע מחול: ביות מלא -מעין חורש- שבת, 30.11.24, 12:00

אירוע נעילה: קונסטלציה חברתית ושירה משותפת: שבת, 14.12.24, 11:00 



עדינה בר און, מולדת, 2001. וידאו, 3.33 דקות

עדינה בר און, מולדת, 2001. וידאו, 3.33 דקות

'צירי לידה', התערוכה הקבוצתית החדשה בגלריה גבעת חביבה לאמנות מציגה 27 אמנים ו-50 עבודות, יחד עם תחושות של דחיפות, אובדן, וטראומה שיכולים גם להפוך להיות כוחות עצומים לריפוי, תיקון ולידה.איזו לידה? לידת חיים, לידת יחסים חברתיים ולידת רקמות חדשות בחברה שלנו.

התערוכה עוסקת בקשר שבין טראומה וטרנספורמציה ובדרך לשם: הכאב, הטיפול, הסיזיפיות, השחרור, ההתמרה. הריפוי. כשזה מתרחש מתאפשר אמון מחודש באנושות ומניעיה.

אבירו לילו, קליפת אם, 2019. חומר, רצועות בד ומתלה עץ

אבירו לילו, קליפת אם, 2019. חומר, רצועות בד ומתלה עץ


צירי לידה מתרחשת בתוך מלחמה וכאב בלתי נתפסים, רובם בלתי מטופלים. היא נעה בין שלושה צירים של פחד, שינוי טרנספורמטיבי ולידה, כולם סובבים סביב ציר החיים והמוות.חלק מן העבודות בה מדברות ציר אחד, או שניים, חלקן את כולם. מבטים אישיים, חברתיים, פוליטיים, מגדריים, טיפוליים וסוציו-נפשיים נמצאים בהן בהצטלבויות שונות.החברה שלנו, בארץ הזאת, בעת הזו, היא חברה שבה כולם כואבים. המצוקות הנפשיות נובעות היום גם מהממד החברתי-נפשי סוציולוגי: מחוסר היכולת שלנו לחוש לכידות, ביחד. אנחנו בודדים וחסרי שייכות.


מחמוד קייס, הכיפה, 2018, עבודת מיצה מעץ. צילום: דניאל סגל

מחמוד קייס, הכיפה, 2018, עבודת מיצה מעץ. 

צילום: דניאל סגל 

למה כל זה קורה? לאן זה מוביל ויכול להוביל? הלוחות הטקטוניים זזים עכשיו. בפרספקטיבה רחבה עוד יותר, אנחנו בפתחו של אלף חדש. לפי תפיסות רבות התקופה הקדומה, נשלטה על ידי נשים, מאז ההיסטוריה הכתובה אנו מכירים את החברה הנשלטת על ידי גברים. העידן הנוכחי, הנקרא גם האלף השלישי הוא הזדמנות וגם ציווי לחיבור בין השניים. הוא סט כלים חדש לגמרי. אנחנו גם בתוך הסערה הזו.


טל בדראק, קדושים, 2023-2024, צילום פוטו-טרנספר

טל בדראק, קדושים, 2023-2024, צילום פוטו-טרנספר

איך לידה מתרחשת היום ואיך היא יכולה להתרחש? איך טיפול כמבוגר בטראומת הלידה שלך יכולה לשנות את חייך? את חיי כולנו? איך יולדים חברה שיכולה להיות משותפת על בסיס אחר? התערוכה היא אוסף רגעים, לעיתים שברירי חוויה, מעוררי ומשככי תודעה שרוצה גם לצעוק וגם לאפשר שקט. בעיקר היא רוצה להיות מצע משותף לכאב, לריפוי ולתנועה חדשה.

סומא קעדא, ללא כותרת, חול שיער וגרביון, 2017 צילום: ורהפטיג ונציאן בע“מ

סומא קעדא, ללא כותרת, חול שיער וגרביון, 2017 

צילום: ורהפטיג ונציאן בע“מ


2018 וידאו 3.48 דקות ,carriage ,אורי לנקינסקי ורייצל ארדוס

2018 וידאו 3.48 דקות ,carriage ,אורי לנקינסקי ורייצל ארדוס